יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

פורטו אסקנדידו המשך..

28.8.14
כאן שיר ... קמים לצהריים המוקדמים ( עוד לא ברור למה אנחנו ישנים כל כך הרבה ...)
כל אחד והארוחת בוקר המעניינת שלו, אין הרבה שמש ותכף נוסעים לגלוש בלה פונטה ..
חברים, מי שגולש ומי שלא חייב להבין את הקונספט של המקום : אתה בכפר יפהפה על רצועת חוף יפה מלאת דקלים, מרחק הליכה מהים - כולם פה גולשים וגולשות
, ואגב גולשות ....
שאתה בים אין הרבה דברים שיכולים להסיח את דעתך, עד שאתה רואה את העכוזים השזופים האלה .. באמת אתם לא מבינים..
אבל לענייננו- גם מי שלא גולש טוב יש לו פה מענה בחופים למתחילים והשיפור הוא אדיר כי אתה פשוט גולש כל יום ...
לבשתי חולצה אולי פעם אחת בשבוע האחרון והנעליים עדיין בשקית בתוך התיק ... 
פשוט מדהים והכוונה היא שלאנשים שנוסעים לטייל טיול ארוך-וקורץ להם העניין של הגלישה שיתנו שבועיים שלוש באיזה יעד כזה וגם אם הם לא יסיימו אלופים ההנאה מובטחת.

שלום שוב כאן עידו, חזרנו מהים, אתם יושבים? הייתי בצינור!!!!! מדהים מדהים מדהים, תכלס יכול לחזור לארץ.. למי שלא יודע מה זה צינור, אז צינור זה, לכו תבדקו באינטרנט! ותתביישו. 
סתם סתם.. צינור או גל צינורי זה כשגל מתנפץ אבל משאיר בתוכו חלל, ממש חדר, ואתם לא מבינים איזה חדר! מראה מרהיב, ממש חוויה, ממליץ לכם.. באותה שניה חיוך ענק נדבק על הפנים ופשוט לא משחרר, בלי לחשוב פעמים מבין שאני את שלי עשיתי, ודי להיום.. יוצא מהמים בהתרגשות טהורה. אייי איזה תענוג.. שיר יוצא מהמים אני מספר לו בשיא ההתרגשות, הוא מתרגש איתי ומספר לי על גל המטורף שהוא ירד עכשיו, משהו מפלצתי!! וברוררר לשנינו שלא חוזרים למים..
הולכים לשתות כוס מים אצל אלוני וחותכים לדירה.

29.8.14
כאן שיר, קמים בבוקר אחרי לילה מגניב 
יצאנו עם עוד 3 חברה ישראלים שאיתנו בהוסטל, אחרי הרבה טקילה חמה יוצאים לטיילת לראות מה הולך , הטיילת שוממת רואים רק אנשים מוזרים ואנחנו כבר חושבים שיום חמישי יום חלש...
נכנסים לאיזה פאב עם מוזיקה נחמדה ואחלה אווירה אבל קולטים שהבני אדם היחידים שם עם שיער ארוך זה גברים .... 
ממשיכים עד שנכנסים למועדון שנקרא ״קבלה״ 
מוזיקה טובה ראגטון כמו שאנחנו אוהבים, הרבה אנשים ורחבה ריקה...
עם כל הטקילה התחלנו לרקוד  שם לבד ולאט לאט העלינו את האווירה עד שהרחבה מפוצצת ...
כמו שאתם מכירים אותי,אחרי קצת אלכוהול אני נהיה רקדן לטיני והתחילו לדבר איתי בפורטוגזית ...
אני ועידו נהנים מהאווירה ומהאנשים הנחמדים ...
איזה מישהו מוזר כל הזמן ניסה לרקוד איתי אבל הצלחתי להניא אותו ממני בסוף, וואלה קטע לא נעים ...
מפה לשם תפס הקטע של הרקדן  ואני אפסיק עם התיאורים עוד לערב זה ....
קמנו ב12 לחוויות של כל החברים ומשם ממשיכים לים. נוסעים ללה פונטה, גל חלש אבל כבר ניתן להבחין בשיפור הפיזי בכושר חתירה ובביטחון בים.
באמצע הסשן התחיל גשם - פעם ראשונה שמרגישים קצת קור, או יותר נכון לא חום ..
גשם בים זה מדהים .. זה נותן אווירה רגועה..ושהשמיים  כהים הים נראה מדהים והטיפות של הגשם נראות כאילו הן יוצאות מהים- מדהים.
מתכוננים לארוחת שישי עם כל הישראלים בפורטו בערך - עידו מתחיל לעשות את הקסמים שלו.
באווירה רעננה ולא רותחת, 
שבת שלום חברים 

ארוחת שישי - כאן עידו, באחת השיחות על אוכל עם החברה הישראלים מההוסטל הוחלט לעשות ארוחת שישי משותפת, משהו בקטנה, אנחנו והם סה״כ שישה..
מפה לשם כל ישראלי פורטו שמעו על הארוחה וכמובן הוזמנו.. 13 אנשים, גברים, גולשים ורעביםםםם.. כל אחד חושב מה להכין ואיך להפתיע, אני לא חושב פעמיים והולך על ״מנת הדגל״ - צ׳ילי כון קארנה.. (בעיקר שהשמועות אומרות שהוסטל לידנו מכינים פירה, ברורר שיבוא טוב ביחד) - אווירה שמחה, אוכל טוב, פשוט כיף.. יוצאים כולם ביחד לכבוש את העיירה והולכים לישון, צ׳או.

                   הכנות לארוחת שישי




למחרת, יום שבת בבוקר, יקיצה טבעית, הכי כיף.. אההה ויום ללא גלישה, חייבים לנוח קצת.
כל היום רץ בין ספרים לאוכל לבריכה לסנוקר לכיף ולמנוחה.

31.8 + 1.9 (תודו שאתם מסתבכים)
ימים רגועים עוברים עלינו כאן בפורטו השלווה, גולשים הרבה, נחים הרבה ונהנים מלאנתאלפים..
אההה קניתי גלשן חדש (וגיטרה!)אתם חייבים לראות:

                 להלן הרכש 

    קניתי גלשן וקיבלתי גיטרה מתנה! (;

מבסוט מאוד על הקנייה!! רק שפתאום מתגנבת לראשי המחשבה למכור את הקודם כי יהיה קצת מסובך לטייל עם שלושה גלשנים, לא חשוב, בקיצור אעדכן אותכם מה קורה עם זה..
באותו לילה, אחרי יום ארוך וקשה שיר מחליט לצאת לבלות, וכשאין פרטנרים אז שיר, כמו שאתם מכירים אותו, יוצא לבד ונהנה בטירוף, אני בטח הייתי בחלום ה7 כבר.. אחלה יום.

2. 
עידו- קמים ליום עם מלאאא רוח, אבל מלא, חזקה כזאת.. אומרים שיש איזשהו סוואל (סוג של סופה/סערה) שאמור לגעת בימים הקרובים בחופי מקסיקו..
בכל זאת נוסעים לים, ולהפתעתנו הלא רבה באמת הים מאוד מבולגן, עושים טבילה עם הגלשן, חותרים הרבה וחוזרים הביתה, אחלה זמן לרדת לעיר לנסות למכור את הגלשן, יורדים עושים סיבוב ולבסוף נמצא הקונה המאושר, 
חזרנו להוסטל ואנחנו רואים את חלק מהישראלים יורדים לים, רק מזכיר לכם, רוח מטורפת וים מבולגןןן, והם עוד רוצים להיכנס לזיקטלה, הביץ׳ ברייק (סוג של גל) החזק בעולם!! יורדים איתם לים (בלי גלשנים!!!!) מה ברור שלא נפספס את ההצגה הכי טובה בפורטו, חצי שעה רק צחקנו, הם יצאו עם הלשון בחוץ והליש בין הרגליים.. גדול!
מזג אוויר יחסית נוח מלבד הרוח, אחלה זמן לריצה, חצי שעה, על החוף, יחף ולבד, היה פשוט כיף.. בלילה יצאנו לסיבוב הקבוע עם החבר׳ה מההוסטל, בואו נגיד ששיר חזר אחרי.....

3.
קמים בבוקר, שיר לא בדיוק ישן ומעדיף היום לנוח, ואני משגע את כל ההוסטל שמישהו יבוא איתי לגלוש, לאחר שיכנועים בחור בשם עומר הצטרף אלי, היה גדול!! אחרי שחזרנו עם הסיפורים כל ההוסטל רץ לים, הלכנו לישון מוקדם בתקווה לקום לסשן בוקר..

4.
איזה סשן ואיזה נעליים, קמים ב11 אחרי 14 שעות שינה, משהו פה לא הגיוני!!!
מתארגנים בנונשלנטיות כי סשן בוקר זה כבר לא יהיה.. 
מגיעים לים ו.. הסוואל הגיע! ״טוב זה רק ההתחלה שלו וזה״, נכנסים! וואו מה שהלך שם, מדקה לדקה הים רק עולה ומתחילים לעלות מפלצות של 2 וחצי מטר.. אחרי שכל אחד מאיתנו אכל איזה סט של בניינים יפה כזה על הראש ניפגשנו בחוץ, מחויכים ומודים על חיינו, (סתם אמא אני צוחק..)
מחליטים לחזור להוסטל ברגל על החוף כדי לראות את המפלצות האלה, כל גל ענק נעמדנו דום ופשוט היינו בשוק, כמה כוח יש לים הזה..

5.9.14
טוב כאן שיר השעה 12 בצהריים השמש זורחת, הים כחול והיום ארוך.....
אתמול נפרדנו מהחברים הישראלים שהכרנו הם ירדו דרומה לתפוס את הסערה שמגיעה ... הייתה פרידה מרגשת,פייסבוקים עניינים...והכרנו אחלה אנשים כבר ...
אז עידו משתפר בגלישה, אני משתפר עם הבנות, והמקום כבר באמת נהיה כמו בית .. מכירים את האנשים בחוף כבר, וגם במסיבות לאט לאט כבר לומדים מילים בספרדית ..
לעידו בהוסטל כבר יש מעמד של שף.. אתמול הוא עשה מג׳דרה וקבב,כל הקומה העליונה הסתכלה מהמרפסת לראות מה אנחנו אוכלים כי הריחות שעלו כנראה שיגעו אותם ...

          במציאות מגרה פי כמה!

אחרי הארוחה הטובה נכנסים לישון מוקדם סוףסוף כי נהיה רגוע פה ויש פחות אנשים ....
הפעם מחליטים שבאמת באמת קמים מחר מוקדם, אבל הפעם באמת ! רואים איזה סרט למרות כל קשיי הווי פי ונכנסים לישון בכיף.
היום, ביקיצה טבעית מפתיעה ב6:20 אני מעיר את עידו בעדינות, קפה קטן ולים!!

                    יוצאים לקרב

נוסעים לחוף קריזליאו שנותן לנו ים מבלבל עם יציאות טובות אבל רק מדי פעם.. לפחות גלשנו על הבוקר כמו שרצינו.... עכשיו אנחנו בציפייה לראות קצת גלי ענק בזיקטלה והפעם לראות אותם מהחוף !! 
שנ״צ קצר, גשם חזק והערב יורד.. יום שישי חושבים על איזה ארוחה מעניינת, נכנסים למטבח שמים מים על האש, מכבים את האש ויוצאים לאכול בחוץ! יום שישי כבר אמרנו? שבת שלום..
חוזרים, בירה, ומבינים שצריך למצוא מקום לגלוש, ומהר! יש מחשבה על לרדת קצת דרומה מכאן, יש עיירות קטנות עם גלים קצת יותר בשבילנו, נראה.. לילה טוב!


יום שישי, 22 באוגוסט 2014

פורטו אסקונדידו 21-7.08.14

אז חזרנו לספר לכם קצת איזה כיף לנו, אתם הולכים לקנא אז תהיו מוכנים..

לאחר הנסיעה המייגעת הגענו לעיירה צבעונית מלאה במסעדות, חנויות גלישה והגלים מהטובים בעולם!! 
פורטו אסקונדידו - מדינת וואחקה, נמצאת בחלק הדרום מערבי של מקסיקו (הים הפסיפי)..

אז לאחר שיעור הגיאוגרפיה הקצר נמשיך קצת לחוויתנו..
כשהגענו לעיירה לא כל כך ידענו איפה נשן, הייתה איזו המלצה והחלטנו לנסות.. יורדים בתחנה המרכזית וישר לוקחים מונית להוסטל ״אנאנדה״ בשיא הביטחון נכנסים להוסטל ומיד אומרים לנו שאין מקום.. יוצאים מההוסטל ונכנסים לזה שממולו ומבינים שכנראה כל אחד ממליץ על המקום שבו הוא היה כי פשוט כל כך כיף פה..
לענייננו, שמנו את הדברים בחדר, ירדנו למכנס גלישה ויצאנו ״לצוד״ גלשנים! מסתובבים שואלים מדברים מנסים, מגיעים להוסטל יפייפה
על קו החוף,מצאנו שם חבורה של ברזילאים  
שמוכרים גלשן למידות של שיר ועוד שני אחים ישראלים מוכרים גלשן למידות שלי
מתלהב מהגלשן הולך לפרוט כסף וקונה אותו ברבע מהמחיר שהוא שווה ביחס לארץ ..
שיר מתלבט על הגלשן ומחליטים לחזור לציד מחר ... 
מבררים איפה עושים קניות ותופסים מונית לסופר הגדול בעיירה למעלה.
בערב שמגיעים להוסטל מגלים להפתעתנו שיש לנו גם בריכה ושולחן סנוקר ענק 
מאושרים עד הגג שורפים שם את הערב...
נכנסו לישון מוקדם, כי להזכירכם לג׳ט לג שלנו יש ג׳ט לג ב22:00 נכנסים למיטות ואז מתחילים להבין כמההה מטורף הטיול הזה!

בכמה שעות שהיינו פה העיירה הזאת כבר הספיקה להקסים אותנו, אנחנו בהחלט מאוהבים בה ומפצירים שדבר ראשון על הבוקר מאריכים את השהות לשלושה שבועות! ונרדמים...



22.
קמים בבוקר אחרי 10 שעות שינה, וואו.
שותים קפה, ומחליטים שעד 12 בצהריים אנחנו בים ויהי מה! (עם גלשן לשיר או בלי...) מסתובבים בעיר, שואלים אנשים רואים כל מיני מציאות אבל מחליטים לא להתפשר.. מגיעה השעה 12 ומבינים שעדיף להשכיר גלשן ליום יומיים, ולחכות עד ששיר ימצא משהו שיהיה שלם איתו.. יאללה פעם ראשונה בים עם הגלשן החדש איזה התרגשות.. שיר משכיר גלשן על החוף ולמים! מבטיחים אחד לשני לא להגזים בכל זאת היום הראשון באוקיינוס.. 
נכנסים ברגוע ללמלמים בפיק המרכזי, ובסוף מבינים שצריך להוריד קצת חלודה ויורדים ״לאכול שאריות״.. שנינו יורדים כמה גלים מדהימים ומרגישים לראשונה את העוצמה העצומה שבאוקיינוס, חגיגה!!
עכשיו זה שיר שלוקח פיקוד על הכתיבה...
הגענו להוסטל לעת ערב, אחרי וריאציות שונות של טונה וצ׳ילי מקסיקני
הולכים להתפנק בבריכה + סנוקר
אחרי שעידו קורע אותי בשתי משחקים, לפתע מגיח לפני אלי אלוני המכונה ״אליקו מדליקו״
סיטואציה הזויה נורא , ומפה לשם גם יואב אלוני הידוע בקונדסיו הרבים ...
אחרי חיבוקים נשיקות יושבים אצלנו בזולה של החדר,עידו מבשל פסטה מדהימה,שותים קצת קורונה - ורק בשביל להשלים את תחושת הגן עדן נספר לכם שהיא בטמפרטורה מושלמת.. קובעים עם האחים לבית משפחת אלוני לסשן גלישה על הבוקר ונפרדים לשלום.. או בעצם להתראות..

טוב אז העדכון מה23 לאוגוסט 
אחרי יום רווי גלים טובים בלה פונטה.. קצת קרם הגנה,הרבה חלקים בגוף שנשרפו מיליון גולשים בים ואחד עידו ש24/7 איתי אנחנו יושבים לאכול איזה בוריטו קטן שותים קצת קורונה אצל אלוני(ליטר ב14 שקל בערך) חוזרים לדירה ולקראת 23:00 כיאה ליום מעייף נכנסים למיטה.
אחרי כמה דק עידו מגלה שבכילה שלו יש דרקון קטן, אחרי הדלקת אורות ומלחמה לא כל כך גברית בחגב ענק אנחנו מחליטים לחזור לישון.. אלא שמצד החגב כל פעם ששקט לו מדי, הוא מחליט לעשות איזה רעש מטורף עם הכנפיים שלו או משהו בסגנון צבע אדום...
כמובן שעידו החמודי נרדם ונשארנו רק אני,החגב והגוף הערום שלי שנתון לחסדי המון המון יתושים ואין צורך להוסיף שגם הטמפרטורה בחדר לא להיט..
בשעה 4:00
אחרי כמה שעות של כניעה ליתושים ולשריקות האיומות של החגב החלטתי לעשות מעשה וללכוד את המזיק!
קמתי ובתנועת כפכף הוא הוכנע ולאחר מכן נלכד ושוחרר בטבע...
מוסר השכל - לבוא מוכן עם אל תוש ולא להסכים לישון עם חגב.

                  להלן המזיק

כרגע 6:26 ואני בניסיון לשכנע את עידו לקום ולראות את הזריחה נראה מה יהיה 
יום טוב מגן עדן חברים..

24.
בוקר טוב כאן עידו, איזה כיף השקמה מוקדמת עם קפה על האש!
מסתכלים מהחלון על החוף של התותחים ויורדים לראות את ״הכלים הכבדים״ בפעולה..
מפה לשם שיר מתחמם בסלטות..



יוצאים מהים במטרה למצוא לשיר גלשן וישששש סוף סוף מצאנו!!

             החברים החדשים..

חוזרים לדירה מרוצים ביותר ונוסעים לבחון את הסחורה בחוף ״קריזליו״..
היה מדהים מדהים מדהים! הרבה מתחילים במים מה שהשאיר יותר גלים בשבילנו, תענוג!
בערב יצאנו לעיר לשתות בירה על הים, ולמיטות!

25.
סשן בוקר בלה פונטה, שקשוקה כמו שרק אנחנו יודעים ועולים לראות קצת את העיר ולקנות מתאם לחשמל!! (כרגע כל מכשירי החשמל הנטענים במצב חיסכון סוללה עצבני!)  
בסופר הכי גדול בעיר, והיחיד שמוכר מתאמים במחיר שפוי, בידיוק נגמר.. אויי את הפלי.
שיר מפציר שכבר חייבים לקנות לפחות אחד (במחיר של פי 4) לאחר שיכנועים אני מבטיח לו שמלא אנשים שוכחים ובדוק בעלת ההוסטל תביא לנו.. כל הדרך חזור אני בפחדים שמה הולכתי אותו שולל, אך כמובן בכניסתנו להוסטל פוגשים את בעלת המקום, שואלים על המתאם והיא עונה בחיוב, אוףףף איזה אבן נגולה (;
כאן שיר:  סשן ערב בחוף קארזאליו וכמו שאמרנו הרבה מתחילים, מה שאומר הרבה גלים לנו ומתחילים להרגיש כבר שיפור כל אחד ברמתו השלב הבא זה רק להפוך לבלונדינים שזופים וחטובים... מסיימים יום מוצלח של גלישה עידו מכין איזה פסטה משוגעת( על בסיס שעועית שחורה) ונכנסים לישון בתקווה שהאל תוש החדש שקנינו ישבור את היתושים המקומיים (:



26.8.14
עידו מעיר אותי בשאלה ״תנחש מה השעה ?״
עוד פעם ישנו איזה 12 שעות ולא ברור איך.....
קפה קטן ועושים טיול קטן בכפר מחפשים ירקות ...
אחרי שאני מספק את הרצון שלי לסוכר עם איזה חטיף שוקולד מתוק בצורה מוגזמת ואנחנו מנסים לדובב את המקומיים בחצי ספרדית וחצי שפת הסימנים ולא אשקר לכם גם קצת בעברית 
הגענו למסקנה שהם נורא טיפשים ואנחנו נסתדר לבד בחיפוש אחר ירקות .......
קונים ירקות, עידו שוב מכסח אותי בסנוקר, חותכים סלט מעולה וקדימה לים לסשן ערב בקארזיליו - אחלה של ערב!!!!!!  
שוב כאן עידו, חוזרים ומרביצים ארוחה מזינה..
נכון שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל......
הכל פשוט יוצא לנו טעים, טעים מאוד!!!
אחרי שיחה קצרה על איך זה קורה, עלינו על זה.. ״תבלין החופש״.. טבילה קצרה בבריכה להורדת טמפ׳ למיטה.. לילט.

27.
עידו: קמים בבוקר, בעצם בלילה, בעצם לא בדיוק ישנו, וואלה שהלילה היתושים הגזימו.. יש דירה בהוסטל אומנם קטנה משלנו ועם זולה פחות שקטה אבל בלי יתושים!! (יש לה גג, אמיתי, בטון וכאלה, נדיר פה..) יאללה, היום עוברים..
עוד קצת סנוקר אבל הפעם עם טוויסט, שכיבות שמיכה.. על כל דבר, הכנסת את הלבן, בום 15, לא פגעת בכלום, בום 15, הפסדת?! טראחח 25.. עם פחד המהדהד הזה בראשו של שיר הוא פשוט לא מחטיא!! אני בקושי מרגיש את הידיים, היה כיף ומצחיק בטירוף!



השקעת אנרגיה מינימלית, ועברנו, מוזמנים לחנוכת בית (;
ארוחה קלה ולים.. גלים נמוכים וחלשים, בקטנה גם ככה אין לנו כבר כוח!
ארוחה, קישקושים, לילה טוב.

קצת תמונות:

                  משתעשעים בבריכה בהוסטל

               בדרך לים..

             עדיין בדרך לים..


יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

יצאנו לדרך.. 20.8.14

טוב אז שלום לכולם, כאן אני ושיר או אני ועידו ננסה להעביר ולשמר את מיטב החוויות, אתם יותר ממוזמנים לקרוא ולהתעדכן!

את הערב האחרון בילינו עם המשפחות והחברים בבית של שיר, אני ושיר החלטנו לא ללכת לישון על מנת לאגור עייפות וכך היה, מחכים בעיניים טרוטות שתגיע כבר השעה 03:15 כדי שנוכל להעיר את גרשון ולהזיז עניינים, קפה ויצאנו..

       ציור של אתי פלג! (ומשפחת ארקוסין)

           משפחת פלג
 בהרכב חסר

בשדה הכל כרגיל צק אין עיניינים ולדיוטי.. 
לאחר דיון קצר בינינו לבין עצמנו הוחלט שחייב לקנות רמקול ואם כבר אז כבר, JBL קטן טוב ואיכותי, יש לנו תחושה שנאהב אותו..

                      מתרגשים בשדה
 
עלינו למטוס בשעה 07:00 (20.08.2014), מלבד זמן ארוחת הבוקר לא היינו ערים.. טיסה חלום!! קונקשין של 3 ומשהו שעות בלונדון ויאללה ממשיכים..!

עולים לטיסת ההמשך מלונדון שתנחת לאחר כ11 שעות במקסיקו סיטי.. גמורים ונמרצים עייפים וערניים מחליטים שלא נרדמים לפני ארוחת הצהרים כי חייבים למשוך קצת עייפות..
משהו כמו שעה לאחר ההחלטה אנחנו מתעוררים למשמע רחשי המגשים, איזה כיף.. מה גם שידוע שהארוחות של בריטיש זה לאאא... זה לאא... לא משהו רגיל, זה ״הגורדון רמזי״ של חברות התעופה..
להלן השוואה קטנה בין ״בריטיש״ לחברת התעופה הלאומית שלנו ״אל על״
אם בבריטיש אתה מקבל מנת שף - באל על מנת קרב.
אם בבריטיש אתה מקבל בירה קרה - באל על מים עם ברז.
אם בבריטיש כל דיילת פה היא א.א דוגמנית - באל על... טוב אין למה לפתוח את זה, בקיצור ״בריטיש - הכי בבית בעולם..״
ולענייננו, לאחר ארוחת הצהרים כשכבר ״מותר״ לנו לישון תאמינו או לא חזרנו לישון בלי סרטים בלי ספרים ובלי נעליים! אין ספק שמי שיודע לבלות טס רק בריטיש..

נוחתים בשעה 19:30 במקסיקו סיטי בידיעה שהאוטובוס האחרון לפוארטו אסקונדידו יוצא ב21:30..
אימגרישין מוצ׳ילות וכו׳ יצאנו מהשדה ב20:20, הבנו שאין ברירה אלא לסוע במונית ספיישל לתחנה שממנה יוצא האוטובוס לפוארטו, מיד קפץ עלינו נהג מונית מקסיקני שזיהה את הפוטנציאל ב״סוכריות״ המתוקות שהרגע נחתו וניסה לתפור לנו מונית ב355 פזו, כמובן שזכרנו את הטיפ של ענר שרק צריך לחצות את הגשר והמונית בשליש מחיר!
20:30 תופסים מונית שאכן לוקחת רק 150 פזו אך הנהג אומר שיקח כשעה להגיע בגלל העומס בכבישים, (על מצב הכבישים הוא לא דיבר!) למרות שכבר חושבים שלא נספיק אנו מאיצים בנהג ״ראפידו ראפידו״. הגענו ב21:25 לתחנה המרכזית קופצים מהמונית עם כל הציוד ומתחילים לרוץ, ממש קטע הלקוח מהמרוץ למיליון, רק שאנחנו לא מקבלים מיליון, אנחנו חוסכים לילה של הסתובבות וחיפוש אחר הוסטל במקסיקו סיטי, באמת שבאותו רגע העדפנו לתפוס את האוטובוס! (;
עברנו חברה חברה בתחנה המרכזית ותוך כדי התנשפות נובחים עליהם במבטא ישראלי כבד ״פורטרט אסקונדידו״ והתשובות לא משמחות ״סאפו״ ו״מנינה״ (יצא ומחר) לא מתייאשים ממשיכים לרוץ וכמובן שבסוף מוצאים חברה של מקומיים שאומרות שהאוטובוס יוצא ממש עכשיו, הפקיד מודיע על שני התיירים והאוטובוס מחכה לנו! איייי תחושת הניצחון!!
חיבוק של גברים ויאללה לישון..

אחרי הרבה שעות של שינה ועירנות חלקית לסירוגין, עולה הבוקר ונפתח אלינו נוף מטורף של מרחבים ירוקים, הרים,אגמים ,ביצות וכל מיני כפרים קטנים צבעוניים והזויים
חברינו המקסיקנים נורא נורא דומים לערבים 
נוסעים בטנדרים,בונים בתים, חיים בתוך זבל 
בקיצור לא חסר... 


לאחר כ13 שעות נסיעה נוספות שזה כבר יוצא לפי החישוב שלנו מיליון שעות בדרכים בערך הגענו לפורטו אסקונדידו וכבר התמקמנו בהוסטל נחמד..
את הזמן הקרוב נעביר בעיירה הנחמדה הזאת
עדכונים בהמשך..

עידו ושיר..