טוב אז שלום לכולם, כאן אני ושיר או אני ועידו ננסה להעביר ולשמר את מיטב החוויות, אתם יותר ממוזמנים לקרוא ולהתעדכן!
את הערב האחרון בילינו עם המשפחות והחברים בבית של שיר, אני ושיר החלטנו לא ללכת לישון על מנת לאגור עייפות וכך היה, מחכים בעיניים טרוטות שתגיע כבר השעה 03:15 כדי שנוכל להעיר את גרשון ולהזיז עניינים, קפה ויצאנו..
בשדה הכל כרגיל צק אין עיניינים ולדיוטי..
לאחר דיון קצר בינינו לבין עצמנו הוחלט שחייב לקנות רמקול ואם כבר אז כבר, JBL קטן טוב ואיכותי, יש לנו תחושה שנאהב אותו..
מתרגשים בשדה
עלינו למטוס בשעה 07:00 (20.08.2014), מלבד זמן ארוחת הבוקר לא היינו ערים.. טיסה חלום!! קונקשין של 3 ומשהו שעות בלונדון ויאללה ממשיכים..!
עולים לטיסת ההמשך מלונדון שתנחת לאחר כ11 שעות במקסיקו סיטי.. גמורים ונמרצים עייפים וערניים מחליטים שלא נרדמים לפני ארוחת הצהרים כי חייבים למשוך קצת עייפות..
משהו כמו שעה לאחר ההחלטה אנחנו מתעוררים למשמע רחשי המגשים, איזה כיף.. מה גם שידוע שהארוחות של בריטיש זה לאאא... זה לאא... לא משהו רגיל, זה ״הגורדון רמזי״ של חברות התעופה..
להלן השוואה קטנה בין ״בריטיש״ לחברת התעופה הלאומית שלנו ״אל על״
אם בבריטיש אתה מקבל מנת שף - באל על מנת קרב.
אם בבריטיש אתה מקבל בירה קרה - באל על מים עם ברז.
אם בבריטיש כל דיילת פה היא א.א דוגמנית - באל על... טוב אין למה לפתוח את זה, בקיצור ״בריטיש - הכי בבית בעולם..״
ולענייננו, לאחר ארוחת הצהרים כשכבר ״מותר״ לנו לישון תאמינו או לא חזרנו לישון בלי סרטים בלי ספרים ובלי נעליים! אין ספק שמי שיודע לבלות טס רק בריטיש..
נוחתים בשעה 19:30 במקסיקו סיטי בידיעה שהאוטובוס האחרון לפוארטו אסקונדידו יוצא ב21:30..
אימגרישין מוצ׳ילות וכו׳ יצאנו מהשדה ב20:20, הבנו שאין ברירה אלא לסוע במונית ספיישל לתחנה שממנה יוצא האוטובוס לפוארטו, מיד קפץ עלינו נהג מונית מקסיקני שזיהה את הפוטנציאל ב״סוכריות״ המתוקות שהרגע נחתו וניסה לתפור לנו מונית ב355 פזו, כמובן שזכרנו את הטיפ של ענר שרק צריך לחצות את הגשר והמונית בשליש מחיר!
20:30 תופסים מונית שאכן לוקחת רק 150 פזו אך הנהג אומר שיקח כשעה להגיע בגלל העומס בכבישים, (על מצב הכבישים הוא לא דיבר!) למרות שכבר חושבים שלא נספיק אנו מאיצים בנהג ״ראפידו ראפידו״. הגענו ב21:25 לתחנה המרכזית קופצים מהמונית עם כל הציוד ומתחילים לרוץ, ממש קטע הלקוח מהמרוץ למיליון, רק שאנחנו לא מקבלים מיליון, אנחנו חוסכים לילה של הסתובבות וחיפוש אחר הוסטל במקסיקו סיטי, באמת שבאותו רגע העדפנו לתפוס את האוטובוס! (;
עברנו חברה חברה בתחנה המרכזית ותוך כדי התנשפות נובחים עליהם במבטא ישראלי כבד ״פורטרט אסקונדידו״ והתשובות לא משמחות ״סאפו״ ו״מנינה״ (יצא ומחר) לא מתייאשים ממשיכים לרוץ וכמובן שבסוף מוצאים חברה של מקומיים שאומרות שהאוטובוס יוצא ממש עכשיו, הפקיד מודיע על שני התיירים והאוטובוס מחכה לנו! איייי תחושת הניצחון!!
חיבוק של גברים ויאללה לישון..
אחרי הרבה שעות של שינה ועירנות חלקית לסירוגין, עולה הבוקר ונפתח אלינו נוף מטורף של מרחבים ירוקים, הרים,אגמים ,ביצות וכל מיני כפרים קטנים צבעוניים והזויים
חברינו המקסיקנים נורא נורא דומים לערבים
נוסעים בטנדרים,בונים בתים, חיים בתוך זבל
בקיצור לא חסר...
לאחר כ13 שעות נסיעה נוספות שזה כבר יוצא לפי החישוב שלנו מיליון שעות בדרכים בערך הגענו לפורטו אסקונדידו וכבר התמקמנו בהוסטל נחמד..
את הזמן הקרוב נעביר בעיירה הנחמדה הזאת
עדכונים בהמשך..
עידו ושיר..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה