שלום לכולם!! אז כן כמו שהבנתם מהכותרת אני עדיין באל סלבדור, עדיין באל טונקו ועדיין בהוסטל המדהים שצמוד לים..
החיים פה נהפכו ממש לשיגרה (שיגרה זה רע?! ממש לא!) מהקניות לבישולים לחברים ולגלישה!
אז מה היה לנו פה..
לאחר חיפושים רבים ומעבר יומיומי בין כל חנויות הגלישה בעיר (3.5 חנויות) הגיע לאחד החנויות את המידות הרצויות ואני התחדשתי לי בגלשן מדהים!
לשאלתכם, הגלשן פשוט עובד מעולה!! תענוג..
• באחד מהרגעים המתים שיש לי ביום, ובשל כשל באינטרנט יצא לי לפתוח את הגלריה של הפלאפון ולתדהמתי גיליתי שכבר המון זמן לא צילמתי כלום, דבר שהפריע לי מאוד! עד עכשיו היינו מצלמים עם הפלאפון של שיר, אבל עם האייפון שלי התוצאה פשוט מאכזבת..
ביום רביעי ה26 החלטנו כמה ישראלים לקחת יום חופש ולצאת לחפש שטויות ומצלמה בסן סלבדור עיר הבירה..
לסן סלבדור יש 2 אוטובוסים ישירים, אחד עולה 25 סנט והשני דולר וחצי..
האוטובוס הזול זה הציקן באס של המקומים, וה״יקר״ זה שלנו התיירים, וקצת מקומים מכובדים כאלה.. תמיד עולה השיחה על איך ההורים שלנו יהיו גאים בנו שאנחנו נוסעים בדולר וחצי (;
מהכניסה לעיר ראינו שלטי חוצות ענקיים ובהם מסופר על המבצעים המטורפים של הבלק פריידי (חג קניות עולמי) שמתקיים בעוד יומיים, וחשבנו שחבל שלא ידענו על זה לפני.. לענייננו:
לאחר סקר נרחב של מצלמות מצאתי את הדגם שמספק בדיוק עם הצרכים שלי, לאחר התמקחות (בספרדית רהוטה) על המחיר ועל המתנות שמגיעות לי ברכישת המצלמה אני והמוכר הבנו שהפעם לא נגיע לעמק השווה..
בנוסף, שאלתי אותו אם ביום שישי יהיה עליה עוד איזה מבצע, הוא כמובן ענה שלא ואני כמובן לא האמנתי לו..
טוב מפה לשם מצלמה זה לא דבר שבא ברגל והחלטתי לקחת עוד כמה ימים לחשוב על זה, תמיד אפשר לחזור..
יום שישי בבוקר אני ויפתח (אחד הישראלים) קמנו מוקדם ונסענו לסן סלבדור להביא דאבל מצלמות!
דולר וחצי ואנחנו בעיר! מצאנו את אותו הדגם בחנות נוספת אך המחיר היה זהה והחלטנו בכל זאת לחזור לחנות ההיא, זאת שלא תיהיה בה הנחה ביום שישי, להגיד לכם שהופתעתי? לא לא הופתעתי שהית ה הנחה!
אפילו הפעם עם חיוך גדול יותר קיבלנו את המתנות המבוקשות, קייס קטן ומגניב וכרטיס זיכרון קטן ומגניב גם כן.
עוד סיבוב קצר בעיר כי אנחנו כבר פה וחזרנו הביתה! אהה לאל טונקו..!
חכו חכו איזה תמונות אתם הולכים לקבל!
אז הימים עוברים ואני נהנה מהחיים! נהנה מהגלשן נהנה מהמצלמה ונהנה מהמקום..
בימים האחרונים מצב הגלים קצת הדרדר, לא משהו משמעותי, בואו נגיד שאם זה היה בארץ, הייתי הולך! אבל פה זה כבר לא מרגש, לא חשוב בקיצור מה שרציתי להגיד לכם שזה בעקבות מצב הגלים תדירות הריצות עלתה וכבר שכחתי כמה התגעגעתי לזה, מעז יצא מתוק!
ב1 לחודש עזבו החברה שהיו איתי שלושה שבועות בהוסטל נפרדנו לשלום והבטחנו להיות בקשר.. לא לדאוג לי! תמיד יש פה אנשים! לפני כמה ימים הגיעו קבוצה חדשה של ישראלים גולשים (סוף סוף גולשים) אז עכשיו גם בים יש חברה, אחרי הסשן יושבים כולם ומעברים את הזמן בצחוקים, בישולים, שיחות מעניינות ומשחקי חברה.. הג׳אנגל ספייד רץ פה חזק! (גם אני לא הכרתי לפני, מי שמעוניין בסוף אני ארשום את כל החוקים, סתם לא באמת! זה ארוך..)
החבורה התרחבה, הפכנו לחמישה.. הרצון לגלים פשוט לא נגמר ואנחנו מחליטים לרעות בשדות זרים, זאת אומרת לגלוש בחופים שהם לא באל טונקו.. יוצאים לדרך-
8- כחימום, ולהבין איך הדברים עובדים בחרנו בחוף במרחק 20 דקות נסיעה בשם ״אל זונטה״ (פוינט ברייק לרייט)
קמנו מוקדם, גלשנים בידיים וכמה דולרים בכיסים, זהו.
יושבים ומחכים בתחנת אוטובוס, ואחרי כ20 דקות המתנה עצר לנו טרמפ מאוד נחמד שלקח אותנו את כל הדרך, בחינם! 5 גלשנים ו7 אנשים ברכב, ישבתי על השטיח שמאחורי הכסא שליד הנהג, אני חושב שלגלשן שלי היה יותר נוח..
אז הגענו לחוף, נתנו סשן מעולה וחזרנו לאל טונקו באוטובוס ישן של מקומים.. עם הגלשנים..
אז המסקנה החשובה מהנסיעה הראשונה שלנו היא שחייב מצלמה! פשוט פיספסנו שוטים של החיים.. (תמונה שלנו באוטובוס עם כל המקומיים, תמונה של ילד מקומי מעט מלוכלך דוחף גלגל אופניים בירידה ואלו רק דוגמאות למה העיניים שלי ראו אבל לא אוכל להראות לכם.. עד כאן טיולנו לאל זונטה!
12. היעד חוף פימנטל המכונה ״פייפ״- כן כן פייפ..
שבירת ביץ ברייק מושלמת שעם מעט רוח נכונה (אוף שור) נשבר שם גל חזק מהיר וצינורי.. שעה נסיעה.
על המקום שמענו ממקומים שהם גם עזרו לנו בארגון ההסעה לשם..
אז ככה, קבענו יציאה בחמש בבוקר, ואני לתומי, כאילו אני לא מטייל כבר 4 חודשיים התייצבתי בחמש.. איזה שטות.. שש וחצי יצאנו..
מגיעים לעיירה קטנה וענייה על החוף, רצועת חוף שלמה ובתולית רק בשבילנו, רק חבל שגובה הגלים לא היה הכי מספק.. שרפנו עוד קצת זמן במסעדה שעל החוף וחזרנו לטונקו.. אחלה של חצי יום!
17. נכנסים קצת גלים לחופי אל סלבדור ולנו רק נשאר לעשות מעט שיעורי בית ולבחור את החוף האולטימטיבי.. אז יושבים עם מחשב ואפליקציות, ובודקים.. גאות, שפל רוחות וכו.. אז הפעם היתה לנו התלבטות קשה ואמרנו לנהג שנחליט בבוקר לאן נוסעים, או ל״מיזטה״ או שוב ל״פייפ״ רק שהפעם אנחנו בטוחים שנתפוס אותו בתנאים טובים!!
אז הבנתם נכון, אנחנו חייבים לראות את פייפ עובד כמו שצריך.. אז היעד הבא שלנו: פייפ!
נתחיל בהסקת מסקנות, אני לא קם לפני שאומרים לי לבוא! 6:20 הגעתי, 6:30 יצאנו, כמו שצריך!
הנסיעה כבר מוכרת ככה שאפילו לא שולפים מצלמה וכולם מרוחים בוואן..
הגענו לים נמוך ולא הכי מפתה, אבל מה נסענו עד לפה ולא נכנס?! ברור שנכנס.. אחרי איזה חצי שעה אל הים ״פוסידון״ שמע תפילותינו, ושיחק קצת עם הרוחות ועם הים והתחילו לעלות צינורות מהירים וכבדים בטירוף.. אחרי שני סשנים בים כזה כולם גמורים ומרוצים מאוד!
21. ״מיזטה״ - יום אחרי שנכנס הסוואל ואחרי שפשוט שחטנו את ״לה בוקנה״ לבד (כל המקומיים היו באיזה תחרות) נסענו לחוף בשם מיזטה (פויינט ללפט ולרייט + ביץ ברייק) כשעה נסיעה מאל טונקו..
הסידור הרגיל, בנדוד של הבחור שמתקן לנו את הגלשנים במקרה גם בעל חברת הסעות או יותר נכון בעל וואן שבספרדית נקרא ״מיקרובוס״ והוא לוקח מחכה ומחזיר.. לא זול אבל מאוד נוח!
לטיולים שלנו מצטרף כדרך קבע ״מנואל״, ילד מקומי בן 14, גולש מדהים עם מוח של ציפור. אנחנו קוראים לו ״אלטמן״, אלטמן הקטן החרמן הקטן, חרמן לגלים..
אוקי אז כמובן שגם יש כמה שעות ביום שאנחנו לא גולשים אבל עדיין נהנים מאוד ועליהם אני אספר לכם מיד בליווי תמונות!
ערב המבורגסה (ובירה) - כשמו כן הוא.. המבורגרים מעשה ידינו (להתפאל) נצרבים על מנגל גחלים ומוגשים בתוך לחמנייה עם כל הפינוקים אהה וכמובן הבירה, בקבוקי זכוכית של ליטר ב2$ בלבד, לאור ההצלחה של הערב לאחר כמה ימים עשינו שחזור ונחשו מה? לאחר מכן עוד אחד!
במה פתוחה - בין סשן לסשן יושבים ומנגנים, המנהל של אחד הברים באל טונקו עבר לידינו איזה יום וסיפר לנו שמחר יש בבר במה פתוחה ושאנחנו מוזמנים לעלות לנגן, מהר מאוד בחרנו 3 שירים והתחלנו להתאמן.. למחר עלינו לבמה, נתנו בראש ונהנו מאוד..! וגם הסיפור הזה חזר על עצמו!
בן ואני ב״יגואר״
הכריסמס התחיל, הרחובות הומי אדם (הכל יחסי כמובן) ומוזיקה נשמעת מכל מקום.. אה, מוזיקה ונפצים, המון נפצים.. כל תושבי אל טונקו חמושים ב״סופר טייגרים״, ״שרקנים״ וכו׳, מהגיל הרך ועד מייסדי המקום, פחד אלוהים.
• ישראלים נוספים באל טונקו, עם חלקם התחברנו ועם חלקם פחות.
בן והדר- זוג מקסים שנכנס לחבורה ומרגיש כאילו היו איתנו תמיד, אגב, לפני הגעתם לאל טונקו הם הריצו חיפוש קצר בגוגל על המקום ואיכשהו הגיעו אל היומן הזה, היה רגע מאוד מצחיק שעלינו על זה..
הדר, מדסניקית ״קשוחה״ מעבירה לנו אימונים מגוונים ובן אלוף הארץ בגלישה, לנו נשאר רק ללמוד מהם, רוב הסשנים מצולמים על ידי הדר ובערב אנחנו צופים ובן שם דגש על הטעויות..
את סוף 2014 בילינו בלי גלים אבל החלטנו סוף סוף ללכת למערות באל טונקו, נמצאות אחרי חוף לה בוקנה ואפשר להגיע רק בשפל..
היה פשוט מדהים, לא האמנתי שכל כך יפה שם, התמונות מדברו בעד עצמן..
אז הגוף משתזף, השיער מתבהר והחיוך לא יורד מהפנים..
9.1 - עוזבים את אל טונקו -
זהו, הגיע היום הזה שבו עוזבים את אל טונקו, החלטה קשה אבל הגיע הזמן וצריך להתקדם..
היום האחרון היה פשוט יום מיוחד, רגוע כזה, מסכם. כל דבר שעשינו היה מלווה ב״פעם אחרונה״, סשן אחרון, מסעדה אחרונה ולילה אחרון של החבורה המדהימה שנוצרה פה..
בשלוש לפנות בוקר עלינו אני, אלעד, בן והדר על השאטל לניקרגואה ובעצם חזרתי לטייל..
שיגעוןןןן
מקווה לפוסט מסודר ומעניין יותר לפעם הבאה (;
תמונות מדהימות שאדם צילם:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה