פוארטו וויאחו – 28.
28. אווי איך שאני כבר עייף ממעברים, מתורגל, אבל עייף.. קמים מוקדם,
ב6:40 כבר בתחנה, אני אלעד, עמרי ותומר (האחים) עולים על האוטובוס של 7:00 לעיר
הבירה סאן חוזה שמשם ניקח אוטובוס לצד השני של המדינה, הצד הקריבי לפורטו וויאחו,
שעתיים נסיעה באחלה אוטובוס ואחלה דרך, והגענו לבירה, פעם ראשונה קר לנו מזה תקופה
ארוכה וישר שולפים סווטשרטים לפני הנסיעה.. ירדנו בתחנה המרכזית של הצד הפסיפי,
האוטובוס המשך שלנו יוצא מהתחנה המרכזית של הקריבי, במהלך הבירורים של "איפה
התחנה הזאת לעזעזל" נתקלנו באיזה נהג מונית, שהתווכח איתנו שיש לו מקום לכל
הציוד שלנו, ואנחנו כמובן ידענו אין סיכוי, אבל אחרי שהבנו שהוא לא הולך לשחרר אותנו עד שהוא לא מנסה, החלטנו לתת לו, אז הוא העמיס
3 קייסים על הגג, זרק את המוצילות בכל מיני חורים באוטו ועם הקייס הרביעי הוא פשוט
לא ידע מה לעשות, ואז איזה בחור מקומי הסביר לנו בספרדית עתיקה שזה כמה רחובות
מכאן.. 10 דקות והגענו לתחנה, חיכינו עוד איזה שעה ועלינו על אוטובוס ישיר לפוארטו
וויאחו, 4 וחצי שעות נוספות בדרך מרהיבה והגענו לכפר ראסטפרי מגניב וצבעוני מאוד,
הרבה מסעדות ובארים בסגנון ראגיי והכל מאוד מאוד רגוע.. (ממש מזכיר לי את בליז)
יורדים בתחנת אוטובוס בפוארטו וויאחו, שנראת בערך כמו תחנת אוטובוס
במושב ויוצאים לכיוון אחד ההוסטלים שהמליצו לנו עליו, אין מקום, הולכים למקום
השני, אין מקום, הולכים למקום ראנדומלי ובום גם אין מקום, זהו.. אחרי איזה שעה של
חיפוש הוסטל עם כל הציוד בשמש הקריבית אני כבר לובש את הפנים שאל תדברו איתי עכשיו,
זרקנו את הציוד בצל על הים, אני ותומר נשארנו לשמור אלעד ועמרי הלכו לצוד הוסטל,
חזרו ציק צאק עם פנינה בידיהם (רק מטאפורה) לזה שהם חזרו עם אחלה חדר באחלה מחיר!
בקוסטה כבר התרגלנו ש15 דולר ללילה זה אחלה, חדר פרטי ל4 מקלחת ושירותים ואפילו
מים חמים.. הספקנו לסיבוב קטן בעיר שנראית מגניבה לגמרי, חזרנו לסבב מקלחות ויצאנו
לארוחת ערב, יום קשה עבר.. לילט.
עדכון מה3 לחודש..
אז ככה מסתבר שמזג האוויר הקריבי יכול להפתיע.. הגענו שהיה חם ושימשי,
אבל מהלילה התחיל גשם שנמשך פחות או יותר יומיים, הפסקות טפטופים מבול, משהו כזה
בסדר אקראי.. אומנם באמת הגענו לגלים של 2 מטר אבל כל הים סוער ומבולגן.. בבוקר
הראשון שלנו היה כזה מבול שבכלל לא חשבנו לצאת לגלוש, סיבוב בעיר לארוחת בוקר בין
הטיפות וחזרנו להוסטל.. גם במהלך שאר היום היה פשוט ים מבולגן וגלים של בין מטר
לשניים נשברו בצורה מפחידה, לא גלשנו.. למחרת בבוקר נסענו עם בחור ישראלי שהאחים
כבר הכירו לפני ועברנו חוף חוף על הרצועה (עם אוטו!), סלסה ברבה, פלאיה קוקלס,
פלאיה אובה, פלאיה גרנדה ומנזנינו בכל מקום הים סוער ולא גליש בעליל, אין אף אחד
במים, אפילו לא מקומיים ולמרות שכבר היינו עם גלשנים, קרם הגנה ומוכנות נפשית החלטנו
לעשות את המעשה החכם ולא להיכנס, עוד יום בלי גלישה.. בערב הלכנו כל החבורה,
ארבעתנו, והבחור הישראלי וחברה שלו למסעדה אמריקאית מגניבה הומת אדם, כל הימים
שלנו פה בעיירה לא ראינו כל כך צעירים, והאוכל היה מעולה.. ככה זה שאתה נוסע
למסעדה טובה רחוקה עם אוטו! עמרי ותומר התייאשו מהמקום והחליטו למחרת לסוע לבוקס
דל טורו, פנמה ואנחנו החלטנו לתת עוד צאנס למקום.. קמנו בבוקר, האחים בידיוק
יוצאים ואנחנו מרתיחים מים לקפה, שלוק ראשון של הקפה ומגיע הבחור הישראלי עם האוטו
"יאללה, תתארגנו זריז עוד כמה דקות אני אוסף אתכם, חייבים למצוא גל להתגלש
עליו", מאושרים מהחיים, סיימנו את הקפה, את הבגד ים כבר שמנו בבוקר, נשאר רק
קרם הגנה כי השמש חזרה ובגדול גלשנים (מזל שלא הצלחתי למכור את הגלשן השני, הגלים
פה גדולים משמעותית והגלשן הזה גדול במעט) ואנחנו מוכנים.. הסיבוב הקבוע, כל
החופים ברצועה, בלאגן גדול, אבל בסדר, גליש, החלטנו שאיפה שרואים גולשים נכנסים,
מצאנו.. מתיחות עניינים ואנחנו במים, חותרים וחותרים וגלים רק נשברים עלינו 10
דקות והגענו לפיק, יושבים ומחכים לגל הנכון, ירדנו גלים מדהימים, עצומים, סגורים,
פתוחים הכל היה ועל כל טעות שילמנו בכמה דקות של חתירה עם גלים על הראש, לסיכום
אחרי שלושה ימים שלא גלשנו זה פשוט היה סשן כיף ומאתגר ובהחלט סיפק אדרנלין שאליו
התגעגענו.. ישבנו עוד איזה שעה על החוף, אחלה של זוג היה מאוד כיף.. אחרי שסימנו V על הגלישה בפוארטו ויאחו וקיבלנו עדכון חם שיש
אחלה גל בבוקס דל טורו החלטנו מחר להמשיך לפנמה.. אסטה מנינה!
4.
אומנם יום מעברים היום ולא סתם מעבר אלא מעבר גבול, אבל אנחנו בשלנו,
התיקים עדיין לא ארוזים והגלשנים עדיין עם חרבות, תיתקנו את האריזות ויצאנו לחכות
לשאטל.. רק שכחנו שעדיין מדובר ב"טיקו טיים", זמן מקומי, איחור של כ 40
דקות ועלינו למיניבוס שלקח אותנו לגבול עם פנמה, באמת פשוט ביזיון של גבול, אם עד
עכשיו חשבתי שהייתי בגבולות מעפנים זה היה השיא, את מיסי היציאה משלמים בפיצוציה
שמוכרת סיגריות, מסטיקים ,צעצועים לילדים וחותמת יציאה מקוסטה ריקה, היינו בטוחים
שצוחקים עלינו אבל מסתבר שהכל בסדר, כמה תורים, כמה חותמות, כמה דולרים וברוך הבא
לפנמה! החלפנו עוד מיניבוס שלקח אותנו למעבורת לבוקס דל טורו, כל הסיפור באזור ה4
שעות, בקטנה ממש...
בוקס דל טורו – קבוצת איים באוקיינוס הקריבי של פנמה, המים צלולים,
המזג אוויר עושה מה שבא לו הגלים גבוהים ובגדול מאוד מאוד יפה! בוקס ידועה גם כן
בחיי הלילה העשירים שלה ואנחנו נצטרך איכשהו לעמוד פה בקצב של החבר'ה המוצילרים
שבאים בכושר מסיבות גבוה ביותר..
הגענו להוסטל חדש בבעלות ישראלית, הוסטל ברמה גבוהה, מאוד יפה ועל
המים, ושאני אומר על המים אז הוא ממש במים.. בהוסטל פגשנו את האחים מפוארטו
וויאחו, ועוד הרבה אנשים חדשים וישנים שפגשנו במהלך הטיול, מהארץ ומהעולם, האווירה
שמחה מאוד ונראה אנחנו הולכים לעשות פה חיים משוגעים, סיבוב קטן בעיירה הבין מה
קורה ויצאנו לסשן ערב, גלישה ראשונה בבוקס, עומדים על המזח של ההוסטל ושורקים
למוניות סירות מנוע שנקראות טקסיבואוט, בחירת "פוינט", מיקוח קטן על
המחיר ויוצאים לשייט של כ5 עד 15 דקות לכיוון הגלים.. פשוט מדהים, קובעים עם הנהג
מראש על שעת חזרה וקופצים ישר לפיק, מרגיש מקצועי ביותר..! אחחח איזה גלים יש
בקריבי הגל גבוה חזק ומסודר, נהננו מאוד, חזרנו מורעבים ופתחנו שולחן באיזה מסעדה
מקומית, הלילה הולכים לישון מוקדם, תחזית הגלים למחר חיובית ביותר!!
עדכון מה8.
אוויי בוקס דל טורו, אנחנו פה כבר ארבעה ימים ומרגישים מקומיים
לחלוטין, חווים הכל מהכל, גלים מדהימים, חיי לילה פוריים ואיכות חיים גבוהה!
החבר'ה בהוסטל אדירים ויש אווירה מטורפת! בבוקר הראשון שלנו קיבלנו גל מדהים, 7
בוקר כבר במים עם מעט מאוד גולשים.. "ים של מטר מושלם, את האדרנלין שבדם לא
נצליח אף פעם להסביר" (הפ. הכחול) חזרנו בדיוק לארוחת הבוקר הקונטיננטלית
שההוסטל מציע בחינם, אנחנו כבר ב100 קמ"ש והחבר'ה בהוסטל עדיין עם הצהוב
בעיניים מתים מקנאה.. היום פשוט טס, ישיבות מצחיקות בטירוף ובלי ששמים לב מגיעה
כבר השעה לסשן ערב, תענוג! היום שלמחרת מזכיר את היום שקדם לו כמעט במדוייק, קמים
מוקדם, גולשים, ארוחת בוקר, קנאה, צחוקים, סיבוב בעיר וסשן ערב.. היום החברים
מההוסטל לא השאירו לנו יותר מדי ברירות והוציאו אותנו לאחת מהמסיבות בעיר, מוזיקה
מקומית סבירה, קצת מזיזים את הישבן, כמובן שהכל מלווה בפיהוקים גדולים של עייפות
אבל חייבים קצת לצאת מהשם הזקן שהוצאנו לחבורת הגולשים..
יום שישי הגיע, ולמרות היציאה של ליל אמש קמנו בשעה הקבועה שלנו
ויצאנו לעוד סשן מדהים.. חזרנו גמורים מעייפות ונטרקנו למיטות לשנצ ארוך לקראת
מסיבת פורים שמתקיימת אצלנו בהוסטל.. ארוחת שישי לא מכובדת במיוחד, מעבר בסופרמרקט
להצטיידות לערב ארוך (עדלאידע) וחזרנו להוסטל, הישיבה מתחילה וכולם עדיין
בג'ינסים, לא מקובל בעליל, אפילו התיירים מתחפשים והם אפילו לא מבינים למה,
התחפושת הראשונה שעולה לי בראש היא אל יווני, סדין לבן, כתר מאולתר ופחות או יותר
סיימתי, תוך כמה דקות אחרי שאנשים מבינים שיוצא אדיררר כל הישראלים בהוסטל
כ"אלים יוונים" והרמנו את המסיבה לשמים, הייתה מסיבה משוגעת, האלכוהול
זרם כל הלילה, אנשים קופצים למים מחופשים וכולם כולל כולם עם חיוך מאוזן לאוזן,
ברור שלא קמנו לסשן בוקר..
שבת בבוקר, יום יפה.. כל ההוסטל עוד בטירוף מאתמול,
האווירה מצויינת ומסיבה לא מוסברת אנחנו מאוד מגובשים, כולם יושבים בבר של המקום
שנמצא ממש על המים, סלטות, גו פרו עניינים והוזמנו לחמין של שבת בצהריים בבית
חב"ד, יושב לנו בול! טוב השעה כבר אחר הצהריים ואנחנו עוד לא גלשנו היום,
הגוף קצת התאושש והחלטנו לצאת לסשן ערב קצר, כבר מיומנים ביותר, כולם יודעים שאני
הולך לדבר עם הנהג, עם הספרדית שרכשתי ועם הלוק המקומי אני מצליח להוריד את הנהגים
לזנות, יש חברה שרוצים לשלם יותר רק כדי לא להרגיש שדפקו אותם כל כך עד עכשיו..
בקריבי כמו בקריבי, המזג אוויר ישתנה בשניה ופתאום תפס אותנו גשם זלעפות, מבול
היסטרי והקשת בענן הכי יפה שראיתי בחיים, קשת שלמה, התחלה אמצע וסוף והכל זוהר כמו
צבעי זרחן.. אחרי כל כך הרבה זמן בטיול, כל כך הרבה חופים וגלים נהייתי לצערי קצת
שאנן למתרחש סביבי, אבל הפעם זה היה פשוט בלתי אפשרי.. אז על אף שהסשן היה
"לא משהו" ורוח חזקה מלווה בטיפות כבדות דפקה לנו בפנים החלטנו פה אחד
שזה פשוט היה שווה את זה.. למזלנו ולשם שינוי הנהג שלנו הגדיל ראש ובא לאסוף אותנו
יותר מוקדם, לא אופייני בעליל.. בערב עשינו ישיבת פרידה המונית, רוב ההוסטל עוזב
מחר, אחלה של חברה נתגעגע מאוד!
 |
 |
אלעד פתח פינת יצירה   |
 |
| אלעד, דין, גיא, אנוכי, עמרי ואיתן, איזו חבורה!! |
עדכון מה12
בוקס דל טורו פשוט מעירה לנו פנים, כל יום גלים ואפילו לא צריך לבדוק, יש ימים שהמים כל כך צלולים שממש רואים את כל הריף שמתחתינו, הרגשה מטורפת לגלוש על גל שאתה גם רואה בכזאת צלילות את הדגים והסלעים שמתחתיך! חוץ מזה אנחנו פשוט אוהבים את המקום, משהו באווירה ובסטייל של המקום מצא חן
בעניינו.. כל ערב יש בהוסטל איזשהו ערב, במה פתוחה (בערב הבמה הפתוחה צפיתי באחת
מההופעות הטובות שציפיתי בחיי, זוג אחים, תאומים, ישראלים, שפשוט יודעים מה הם
עושים, תענוג לשמוע..), טורניר ביליארד (טורניר ביליארד שגרם לכולנו להיות רציניים
לכמה דקות ולהרגיש כמו חגיגה בסנוקר) וערב סרט, הסרט היה די מעפן אז צפינו בתחרות
גלישה בלייב במחשב, אבל היה פופקורן חופשי!
מזג אוויר פה משוגע ומשגע אותנו, הגשם והשמש במשחקי תפקידים ובגדול
עושים מה שבא להם, יכול להיות יום שמשי ביותר שהתחיל בגשם מבול, אבל האוויר די
נעים והמים בטמפרטורה על הכיפאק ככה שזה לא מפריע לגלישה, סתם היה יכול להיות נחמד
קצת יותר שמש..
עדכון מה14
כבר הכי וותיקים בבוקס, עשרות חבורות מטיילים עברו לנו בידיים, אנשים
עושים פה יומיים שלושה ולוקחים טיסה לחצי השני של היבשת, כנראה שלעולם לא נבין את
הסגנון.. אז אנחנו עוד פה, גולשים המון וכמה שיותר, עניין המוניות פה מייקר את
הסיפור אבל הגל פה בהחלט שווה את זה.. בימים האחרונים מלבד גלישה לא עשינו יותר
מידי.. ימי הוסטל, סשן בוקר לארוחת בוקר, סנוקר סרט, ים וכן הלאה.. פשוט תענוג,
בית הבראה מושלם.. יום שישי פה בהוסטל ממש מורגש, אחרי הסשן בוקר יצאה שמש חמה וכיפית
ששכנעה אותנו לצאת לשבת בחוף, חזרנו להוסטל בצהריים ומבחינתי כאן נגמר חלק א' של
יום שישי, נרדמתי לשנץ של אלופים! חלק ב' מעניין ביותר, מתחיל בארוחת שישי גדולה
ומפנקת עם הישראלים מההוסטל, חריימה, קציצות ברוטב על אורז וחלות של שבת, ארוחה
מטורפת! בימי שישי המסיבה הטובה ביותר בעיר מתקיימת אצלנו בהוסטל, רמת נוחות
עילאית, הארוחה, הישיבה והמסיבה, הכל באותו מקום! (ליין שיכול לעבוד גם בארץ)
אחרי שעשינו פה חיים משוגעים, מחר אנחנו עוזבים בקושי ויודעים שנתגעגע למקום הזה! מחר אנחנו חותכים שוב לצד הפסיפי של היבשת לכיוון העיירה "פלאייה ווינאו" - דרך קשה, החלפה של מספר אוטובוסים לא ידוע וכל זה בשאיפה להגיע בערב וכמובן לצאת מאוד מוקדם בבוקר..
 |
| תמונת פרידה מתומס השוויצרי שהוא חצי ישראלי לכל דבר |
לגולשים -
הכי נוח לישון באיסלה קולון ומשם לצאת כל סשן לפיק שרוצים
"פונטה קרינרוס" - גל ארוך שנשבר על ריף יחסית רדוד ללפט, גל כיפי מאוד קיבלנו גל כל יום.
"פאנץ'" - בחור מוזר שפגשתי בטיול אמר לי "פאנץ זה פשוט גל של שלוש מטר כמעט לא יכול לפגוע בך" אז אנחנו קיבלנו לפעמים גלים של מטר וחצי שתיים ועדיין היה מאוד כיף. גל קצר, שעולה מהר, נפתח בימים טובים לצינור עמוק, גל מאתגר ומעניין.
"בלאף" - ביץ' ברייק עצבני וצינורי על החול, עובד רק בימים מאוד גבוהים כנראה, כי אנחנו לא תפסנו.
כמובן שיש עוד ספוטים, אבל אלו המרכזיים.
כמובן שיש עוד ספוטים, אבל אלו המרכזיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה