שיר-
אחרי 22 שעות נסיעה לא פשוטה בכלל בשבילי( אולי בגלל שאני בקושי ישנתי ועידו היה ער בערך 3 שעות מתוכה )
חשוב לציין שבסן כריסטובל התחברנו עם עוד כמה חברה מהעולם- אז גם שיפרנו את הספרדית פלאים וגם הנסיעה עברה יותר חלק עם שירים מקסיקנים)
לעניינו- מגיעים לקנקון אחרי יממה שבה עידו ניזון מבננות ואני מאיזה בורקס וחצי,מסתכלים על מפלצות בצורת מלונות ענק וזה עוד אחרי ששמענו שזה מקום יקר נורא ומחליטים בכמה שניות לסוע לאיסלה מוחרס- אי קטן מאוד ויחסית שקט,חול לבן ומים בצבע תכלת.
אחרי כמה דק של התבחבשות בדרכים עם ארבעה תיקים,שני גלשנים שני סקייטבורדים וגיטרה, אנחנו כמו אנחנו-משיגים את המחיר הטוב ביותר למעבורת , מגיעים לאיסלה והולכים דוח להוסטל היחידי ששמענו עליו לפני, אנחנו מגיעים להוסטל עצום על הים,שעולה
הון תועפות לישון בחדר עם עוד 10 אנשים בערך ובלי מטבח.
יוצאים מההוסטל היקר ובוחרים שלא להתפנק (להזכירכם אנחנו אחרי יממה של נסיעות ובלי אוכל)
והקארמה לא מפספסת אותנו גם פה
יוצא לקראתנו איש נחמד ומציע את ההוסטל שלו, אחרי קצת מיקוחים ועניינים השגנו במחיר מעולה חדר רק לשנינו עם מטבח מעולה!
אחרי שיחת עדכונים שבועית עם החברה(איתמר)
יוצאים לנשנש משהו ולעשות קניות לארוחת ערב...
כיף לחזור להסתובב בלי חולצה ולגור דקה מהים,ועוד איזה ים....
עם כל העייפות,האדרנלין בשיאו ומוכנים כבר לקרוע את האי !!
שבוע טוב לכולם בבית אוהבים אותכם
😉
שוב שיר
אז אני מכין איזה המבורגר מפנק עם כל העניינים, עידו עושה איזה מרק משיבולת שועל וגם עם כל מיני עניינים(מסתבר שהדייסת קוואקר משמשת גם למרק וזה הרבה יותר טעים ממה שזה נשמע)
שבעים ומרוצים פוגשים זוג חמוד של ישראלים
שחזרו בדיוק מקובה, יושבים להתעדכן בסקירה קצרה של האזור ושותים רום קובני משובח !
ישבנו איזה שעתיים איתם גם שנהיינו קצת שיכורים(לא יותר מדי אמא ומלי...)
קלטנו איזה דינמיקה יש בינינו בקטע של הזוגות ... אולי אני ועידו יותר מדי זמן ביחד-
אנחנו משלימים משפטים אחד של השני
אנחנו נשמעים אותו דבר
מתלבשים אותו דבר
בקיצור, אנחנו כבר הרבה זמן אחד עם השני(:
אחרי כל זה יוצאים למסיבת חוף במרחק דקה וחצי מהבית שהיא בעצם מרכז חיי הלילה של האי, לא עוברת דקה ואנחנו כבר
מרכז העניינים,אנשים מסתכלים עלינו,מנסים לרקוד כמונו(זה היה קצת מביך),הורידו חולצה אחרינו והחיוך לא יורד מהפנים !
סגרנו את המסיבה ב3:00 ומשם התחילו עניינים וכל אחד המשיך למסיבה שלו.
שלום כאן עידו - הימים האחרונים
מקום קטן, פרצופים מתחילים להיות מכורים..
סדר יום מאוד רגוע, קמים כשהגוף מחליט ונותנים קפיצה של בוקר (או צהריים) לחוף הקריבי שלנו, שוכבים על החול שותים בירה מתרעננים במים וחוזר חלילה, כן קשה קשה פה במקסיקו.. (;
כל ערב יוצאים לפאב על החוף בשם ״פוקנה״, שהוא בערך היחיד שעובד פה וכבר כמובן מרגישים בו בבית..
23.
עידו-
קמים בבוקר, והפעם לשם שינוי באמת בבוקר.
מתכוננים לסיור שנורקלים המודרך שהזמנו מראש ודקה לפני היציאה נכנס בעל הדירה שלנו ומודיע לנו שהחדר שלנו מוזמן ואם אנחנו זוכרים שאנחנו צריכים לפנות אותו ממש עוד מעט.. מה מה מה?! החדר שלנו נראה בדיוק כמו שאתם מדמיינים אותו, הכל זרוק ומפוזר בכל מקום, אנחנו מסבירים לו שהטיול שלנו יוצא ממש עוד כמה דקות ושאין סיכוי שנספיק לארוז, לאחר כמה דקות של פרצופים מסכנים בתקווה שישנה את דעתו, הוא הצטער ופשוט אמר שהוא יוצא לנו את כל הדברים מהחדר, בחוסר ברירה, נעלנו בתיק את הדברים החשובים ויצאנו...
בדרכנו למקום שממנו יוצא הסיור אני ושיר חושבים אם יהיה חגורות הצלה או לא, ואם כן אז דיי אין סיכוי ששמים, החלטנו לבקש מהמדריך להיות בלי, בטוח הוא יסכים..
עוד לפני שרגלנו דרכה על הסירה, המדריך רק רוצה לומר משהו קטן וזה כמובן ״שחובה להיות עם חגורת ההצלה כל זמן הסיור!״ חחחחח גדול, לא נשארו לנו יותר מדי ברירות..
הסיור היה פשוט חגיגה! עלינו על סירת מנוע קטנה ויצאנו לסיבוב קטן בקריבי, מים צלולים ואנחנו כבר מתים להרטב!
הסירה עצרה כל פעם בנקודת עניין אחרת וקפצנו למים כמו מקצוענים!
יש פה ממש מוזיאון מתחת למים, פסלים יפים ואפילו מכונית!!
הסיור כלל ארוחת צהריים במסעדת דגים, ואנחנו כמובן באנו רעביםם!
בדרך חזור מהשנירקול, עוברים בכמעט כל ההוסטלים ומתחילים לחפש לנו מקום לעבור אליו, מתוסכלים כי הכל יקר וגרוע חוזרים להוסטל ומתברר לנו שבסוף אנחנו יכולים להישאר.. אחח איזו הקלה, אבל.... הוא רוצה לקנוס אותנו בקצת כסף על איזה שטות שהוא הביא מנקה וככה וככה.. הלכתי על הטריק הכי ישן בספר, לקחתי מחשבון והתחלתי לשגע אותו.. בקיצור בסוף השתדרגנו למזגן כמעט באותו מחיר (;
24.
שיר-
קמים ליום רגוע באווירת חג,נהנים מהשקט...
פגשנו חבורה גדולה של בנים ובנות אחלה אנשים ואנחנו גם מתראים פה מדי פעם עם חבר טוב מהצבא... אני יוצא לסיבוב בעיר,עידו יוצא לרוץ וזורק ״חג שמח״ לכל ישראלי שהוא רואה-תענוג
בערב מגיעים עם כולם לאיזה אולם גדול באירגון הבית חב״ד, בערך
300 ישראלים אוכל נחמד והרבה הרבה חפירות....
רק הסבלניים באמת שהצליחו להקשיב למה שהם דיברו שם ושמעו קצת את השירים והריקודים - שרדו והגיעו למנה העיקרית ...
אחרי זה לילה משוגע ואחרון בדירה עם כולם ו.... בוקר טוב לכולם..
עידו-
אוקיי קודם כל אז חשבנו שזה הלילה האחרון.. שבוע לא קל עבר על כוחותינו והחלטנו להישאר עוד לילה כדי להתאפס.. הפעם נשבענו אחד לשני שלא יוצאים והולכים לישון מוקדם!
יום רגוע ביותר ללא כל מעש, ים, מנוחת צהריים וזהו בערך.. בערב זיהיתי את השקיעה לקחתי את הגיטרה ויצאתי להעביר עוד חלק ביום..
איסלה מוחרס- .... עידו....
אמרו לנו שאיסלה זה המקום להירגע.. תלוי למי.. כמעט שבוע שאנחנו פה וואלה לא כזה רגוע (;
עבר עלינו שבוע פשוט מדהים, בגדול לא עושים יותר מדי ומה שעושים פשוט מאוד כיף.
עברנו פה בשבוע חוויות משוגעות שמספיקות לאדם הממוצע לשנה בערך..
איסלה זה המקום הראשון שבו אני ושיר הספקנו להתגעגע, כל אחד היה השבוע בעיסוקים שלו ותאמינו לי היו לא מעט..
עכשיו שנשארנו לבד מקשקשים ומשלימים פערים..
חג שמח ושנה טובה לכולם..!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה