6.9.14-
עידו-
הלילה האחרון היה אולי הגרוע מכל, מליארד יתושים. בעלת ההוסטל אומרת שזה בגלל שהיה גשם.. לא חשוב, בקיצור אני עוד איכשהו הצלחתי לישון קצת וקמתי בשמונה בבוקר, ומשיחה קצרה עם שיר הישנוני הבנתי שהוא כמעט ולא ישן והחלטתי הפעם (רק הפעם!) לתת לו להמשיך לישון.
קפה בתצפית על החוף המשוגע, רואה קצת משוגעים יורדים גלי ענק, חוזר לאימון בוקר ארוך ומפרך ומחכה ששיר יתעורר.. ומחכה ומחכה ומחכה..
יש! הוא קם!
זהו, החלטנו לעזוב מחר את פורטו ולהמשיך לדרום.. את יום שבת הקדשנו ליום סידורים..
יורדים לעיר לשים כביסה ב״לבנדריה״ (מכבסה) ולקנות קייס לגלשנים, ואחר כך עולים לעיר למעלה לסופרמרקט הגדול לקנות צידה לדרך, לברר בתחנה המרכזית על אוטובוסים ולמצוא ניילון פצפצים כזה לשמירה מקסימלית על הגלשנים.. חצי עיר ברגל, מחפשים משהו שאנחנו אפילו לא יודעים איך אומרים, התייאשנו אבל בתקווה שגם בזה בעלת ההוסטל תוכל לסייע..
מגיעים להוסטל, מסבירים לה את מבוקשנו וברורר שיש לה ושהיא תתן לנו בשמחה, אנחנו פשוט שמחים שדברים מסתדרים לנו ככה!
אחרי שהכל ארוז ומוכן הגיעו אלינו יואב ואלי ויצאנו לחגוג את הלילה האחרון בפורטו, בלי לגוון יותר מדי הלכנו על הסיבוב הקבוע, ״קבלה״, ״בר פליי״, ״סטיבה״ ״איגואנה״ וחוזר חלילה.. חזרנו ב4 בבוקר מרוסקים מעייפות וכל אחד שם 15 שעונים מעוררים לעוד שלוש שעות.. אסור לפספס את האוטובוס!
7.
היי, כאן שוב עידו.
קמים עפופים, הכנות אחרונות, סנדוויצים לדרך, ויצאנו עמוסי ציוד.. החלטנו לנסוע לעיירה קטנה בשם לה במבה, בדרך כלל כל מי שמגיע לשם שוכר רכב מפני שהרוב נוסעים לחפש הרבה חופים מבודדים (בשפת הגולשים זה נקרא ״סיקרטים״ או ״סיקרט ספוט״) וברוב המקרים גם חוזרים חזרה לפורטו.. אנחנו החלטנו לעשות את זה באוטובוס, חוף אחד מספיק לנו!
וגם מפה כבר נמשיך הלאה.. מוציאים כסף במשחטה אממ בכספומט של התחנה מרכזית
ועולים בשעה 10 לאוטובוס שאמור להגיע תוך 3 עד 5 שעות.. (טווח זמנים רחב יש למקסיקאים האלה) גמורים מעייפות, נרדמים באוטובוס עם טיימר ל3 שעות בתמימותנו הרבה, ואז כמובן שנשארים ערים שעתיים עד ליעד.
הנהג מסמן לנו שהגענו למשהו עם במבה ומוריד אותנו פחות או יותר בכביש ראשי עם איזה דרך עפר בצידה ומסמן לנו לשם...
פתאום מצלצל לנו מוכר שאמרו שיש איזו שהיא הליכה נוראית עד הכפר, לפחות אנחנו במקום הנכון!
כל אחד שולף את הסנדוויץ ויושבים כמו מחכים לנס, וכשאני ושיר מחכים לנס ברוררר שהוא מגיע, טנדר מקסיקני גדול עובר ובלי לחשוב פעמיים אני צועק לו בחוצפה ישראלית אם הוא מגיע ללה במבה, זורקים את הדברים לטנדר, קופצים לארגז ויאללה!
כאן שיר ,
אז יורדים מהטנדר עולים על כל הציוד ומתחילים ללכת בכפר- מין ג׳ונגל שבתוכו יש כל מיני בתים מאולתרים כאלה... שמענו על מקום שנקרא ״קוקולוקו״ ומתחילים לחפש.. מחייכים חיוכים לאנשים והם גם מסבירים באדיבות לאן אנחנו צריכים ללכת..
אחרי הליכה קצרה עם הרבה משקל הגענו ליעד רואים איזה חווה עם שער מחוט תיל שמשאיר אותנו לחכות בחוץ ולצעוק בתקווה שמישהו יצא אלינו ...
מגיע בחור בשם לאו, מקסיקני בן 40 בערך ומראה לנו איפה אנחנו עומדים לישון- מין סככה כזאת, אין דלת,אין מטבח ומים זורמים זה כבר כמו לבקש פה ווי פי הוא מראה לנו את המקלחת של כל השוהים במקום- דלי קטן בתוך חבית ענקית של מים .. ומיד מתגונן ואומר שזאת מקלחת מקסיקנית אמיתית.. לא הראינו סימני התרגשות.. את המים בשירותים פה דרך אגב גם מורידים בעזרת דלי עם מים ...
אחרי הסיבוב אנחנו רואים איזה ילד קטן פה בתחתונים משחק עם כלבים, חמור ואפילו חוטמנים! מוגלי קטן כזה שהוא הבן של בעל המקום .....
לאו מודיע שאין פה מקום לבשל ושהוא מוכן למכור לנו מים חמים בכמה פזואים, חברים אל חשש זה אני ועידו ופרייארים אנחנו לא
(רוב הזמן..)
במקרה הכינותי מראש ויש לנו כירה חשמלית! מזל שחשמל יש פה רוב הזמן ...ואנחנו מסודרים מבחינת אוכל,
יש לנו יותר פסטות ואורז ממחסן קשות בצבא ויש לנו שימורים שמספיקים לשתי ארוחות של משפחת גל...
בלי יותר מדי עניינים חוזרים לתלבושת הרגילה - מכנס בלבד, מוציאים את הגלשנים מהמנשא,מרכיבים מה שצריך ובזריזות הולכים לים(ואני מדגיש,הולכים ברגל)
אחרי מספר דקות והמון איגואנות ושאר חיות מגיעים לחוף ורואים גל יפהפה ארוך ארוך שהשבירה קרובה לחוף...
נכנסים למים ופעם ראשונה זה רק אני,עידו והשקנאי שכל הזמן ישב לנו על הגלים -טירוף!
אחרי כמה גלים חוזרים מבסוטים למחנה קיץ שלנו,אוכלים נודלס ונטרקים אחרי יום מעייף.
8+9+10.
בגדול, לא עושים יותר מדי.. הסדר יום שלנו דיי ברור, קמים בבוקר, קפה ועוגיות ויוצאים לסשן בוקר.. ארוחת צהריים, מנוחה ויאללה לסשן ערב! ארוחת ערב מפנקת עד כמה שאפשר ודיבורים אל תוך הלילה.. הכל פשוט כיף ורגוע.. עד כאן מעיירה קטנה במחוז ״גן עדן״..
סיכום החוויה מלה במבה מפי עידו:
וואו, 4 ימים ואנחנו כבר מרגישים בבית, זורקים ״שלומים״ לכל עבר, מהרועה צאן ועד למוכרת ״במכולת״ ושאני אומר מכולת אני מתכוון למשהו שמבייש את עוזי הישן.. הישן!! אבל כיף, כיף גדול.. זכינו בימים עם גלים מושלמים!! גולשים הרבה עד שכבר נגמר הכוח..
מצחיק איך כהגענו דיברנו על איך זה נראה להם הגינוי לחיות ככה ושאין סיכוי שאישתו של בעל המקום מתלקחת ככה כמונו, עם פנסי ראש ודליים תחת כיפת השמיים, והשקט, השקט הזה... עכשיו אני כבר בטוח שמשהו בי עוד יתגעגע לזה.. בפוסט הזה ניתן לתמונות לדבר בעד עצמן..
בדרך למקלחת עם פנסי ראש
11.
עידו-
יום עזיבתינו הגיע, קמתי מוקדם לתת איזה סשן גלישה אחרון לתקופה הקרובה, והתחלנו לקפל את ״החיים״ שלנו חזרה אל תוך התיקים, במיומנות יוצאת דופן אני ושיר מתחילים לארוז כאילו אנחנו מטיילים כבר שנים, כל אחד יודע מה נמצא איפה וצ׳יק צ׳אק הכל ארוז, מהמטבח ועד הגלשנים..
פנינו מועדות אל עיר נמל שנקראת סלינה קרוז (ומשם נמשיך לסאן כריסטובל)
סלינה קרוז נמצאת במרחק של 45 דק נסיעה מאיתנו, לאחר שיחה עם בעל ההוסטל הוא אמר לנו שיש לו איזה חבר עם ״קולקטיב״ (טנדר שעושה הסעות) ושהוא יגיד לו להגיע עד החווה כדי לאסוף אותנו באזור אחת שתיים בצהריים.. יושבים ומחכים. ומחכים ומחכים..
לא טנדר ולא נעליים, בעל ההוסטל מתנער מאחריות ואנחנו מעמיסים את הציוד על הגב ומתחילים לצעוד בעיירה.
משיחה עם איזה מקומי שכנראה לא מבין את הספרדית שלנו הבנו שמשום מה הדרך הכי טובה להגיע לסלינה קרוז היא עם מונית, כמו ילדים טובים עולים לכניסה לעיירה ומחכים, חצי שעה וכלב לא עובר.. אולי שועל קטן.. אחרי חצי שעה מגיע מונית שאכן מציעה את המחיר הטוב ביותר לסלינה.. ועזבו את המחיר.. הזמן של המונית מנצח, חברים עלינו על מטוס קרב, הגענו לכוחות ג׳י אסורים בקנה מידה של רכב, אבל עזבו שטויות עכשיו הכל בסדר..
הגענו לתחנה מרכזית בסלינה, וגילינו שיש רק נסיעות לילה לסאן כריסטובל ושהנסיעה אורכת כ8 שעות.. יושב לנו פצצה! שמים אתה מוצ׳ילות בשמירת חפצים ויוצאים לטור אחר עניין..
הולכים לשוק המקומי ועושים סיבוב במרכז, ואז... מוצאים ״בורגר קינג״ ועוד מאירופה אנחנו יודעים שני דברים על בורגר קינג, הראשון הוא שיש שתיה חופשית, משמע קנית כוס משקה, שתה עד שתתפוצץ! (התפוצצנו..)
דבר שני... יש אינטרנט!!
מעבירים את הזמן בכיף עד הנסיעה, מחר בבוקר נקום בעיירה סן כריסטובל שעליה שמענו רק דברים טובים!
נסיעה טובה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה